הטיפוגרפיה של הכיבוש, טייק 2

הכתב העברי הקדום היה נהוג בקרב תושבי ממלכת־יהודה ותושבי ממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה. בעקבות הכיבוש האשורי וגלות בבל במאה ה־6 לפני הספירה, אימצו היהודים את הכתב הארמי־האשורי, והכתב העברי הקדום נזנח. האלפבית העברי השתנה מאז לעד.


בפרויקט הגמר העשיר והמרתק שלו, ״אות הכיבוש״, תוהה בנצי בינדר, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון - HiT, מה יקרה לאותיות העבריות אם הסצנריו ההיסטורי יחזור על עצמו ובו תיכבש ישראל על ידי צפון קוריאה, אתיופיה או דאעש. 


״לאורך ההיסטוריה ארצות ומדינות נכבשו על ידי אימפריות שונות. ההשפעה התרבותית החזקה של הכח הכובש הסתננה בדרך כלל אל רבדי החיים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים של האומה הנכבשת״, אומר בינדר״בפרויקט הגמר שלי, בחרתי לבחון את האפשרות ההיפותטית, כיצד העברית היתה נראית ופועלת תחת השפעה תרבותית של צפון קוריאה, אתיופיה או דאעש.״


מה היה קורה לעברית אם ישראל היתה תחת כיבוש צפון קוריאני

הכתב העברי־קוריאני בפרוייקט של בינדר מבוסס על שבירת שלדי האותיות והרכבתן מחדש, והוא כולל אותיות המתחברות אחד לשנייה לכדי יחידה אחת - המילה.






מה היה קורה לעברית אם ישראל היתה תחת כיבוש אתיופי

הכיבוש האתיופי מביא איתו את הכתב האמהרי. האות בכתב זה הנה עיצור ותנועה יחדכלומר אות וניקוד כסימן אחדלכל עיצור יש 7-12 גרסאות בהתאם לתנועה. בנוסף, אמהרית נכתבת בצורה הפוכה מן העברית - משמאל לימין. השינויים האלו באו לידי ביטוי בכתב העברי־אתיופי: כיוון האותיות התהפך, והניקוד הפך לחלק מן האות. הבדל נוסף הוא דרך כתיבת האותיות בקליגרפיה המסורתית של האמהרית, בכיוון כתיבת קולמוס של 0-5 מעלות - בשונה מן הקליגרפיה הספרדית הקלאסית (של 45 מעלות).








מה היה קורה לעברית אם ישראל היתה תחת כיבוש דאעש

תחת כיבוש דאעשלעומת זאת, הכתב העברי עובר שינוי של סיבוב האותיות כלפי מעלה - כלפי האלבנוסףהאותיות מתחברותוהניקוד מתווסף מעל או מתחת לאותיות בהתאם לשיקול האסטטי של הקליגרף הכותב.







אז מה "עושה" אות ספר לאות טובה?

מה עושה אות ספר מסוימת לאות טובה ואפילו משובחת? מדוע הדסה, נרקיסים ודומיהן נחשבות לאותיות ספר מעולות, ואילו אחרות לא? הנה 9 כללים (מופשטים משהו) שניסחתי לעצמי בנסיון לפצח את הסוד.


.1
שלד - אותיות המבוססות על שלדים מקוריים ככל האפשר תוך תאימות גבוהה ככל האפשר ל"DNA" של שלדי הכתבים העבריים בהתאם למוסכמות שזוקקו במהלך ההיסטוריה (זה אוקסימורון, אני יודע, אבל זאת העבודה). 

.2
סיגנוּן - רהיטות קוי המתאר, מידת הוירטואוזיות הרדוקטיבית (כלומר היכולת לייצר קוי מתאר רהוטים במהלך מינימלי ככל האפשר), תוך מקוריות (=ההיפך מהעתקה או מיחזור הקיים) ואף פריצת דרך, ומידת ה"כנות" של הסיגנוּן (כלומר היעדר מוחלט של מתקתקוּת, קלישאתיות או התחכמות באופן יצירת קוי המתאר).

.3
חללים פנימיים - דומים באופיים, שאינם אקלקטיים, ושהיחסים ביניהם (כמטאפורה) דומים ליחסים במראם של אותם בני משפחה.

.4
קצב - קצב חזותי בעל הגיון פנימי (המקביל לקצב במשמעותו המוסיקלית), הנוצר מהיחסים בין קוי האותיות והחללים הפנימיים שלהן, בין אות לאות ובין מלה למלה. כמו כן על הציר המאונך של האותיות להיות זקוף או בזוית נטיה אחידה.

.5
יחסי גובה/רוחב - הקפדה על יחסי גובה/רוחב אחידים ונעימים לעין, תוך קביעת מהירות הקריאה הרצוי (המושפע מיחסים אלה), תוך התחשבות באותיות צרות מאד (כדוגמת ו"ו או גימ"ל) ורחבות מאד (כדוגמת השי"ן) בכתב שלנו.

.6
קונסיסטנטיות - עקביות קונספטואלית ברורה ומובחנת העוברת כחוט השני באופי השלדים, באופי הסיגנוּן, בחללים הפנימיים וביחסי האותיות זו לזו.

.7
ריווח - ריווח קבוע ונכון בין אותיות "פתוחות" ל"סגורות", "פתוחות" ל"פתוחות" ו"סגורות" ל"סגורות".

.8
צבע - יצירת גוון כללי רגוע ואחיד ככל האפשר כאשר מסדרים גוש טקסט בגופן.

.9
מקוריות וחדשנות - התגרות במוסכמות (באופן מדוד או בוטה), שתייצר (בתורה) מוסכמה "קלאסית" חדשה.

אם כבר גופן, אז שיהיה בתנועה

מימד הזמן הוא מימד חדש שהתווסף עם המעבר מהדפוס לדיגיטלאך לרובמימד זה לא בא לידי ביטוי בעיצוב פונטים למסךטיפוגאגאפרוייקט הגמר המסקרן של מעין קרא-עוז, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון, מהווה הצצה ראשונית למה שאולי עתיד לקרות בשדה העיצוב הטיפוגרפי בשנים הקרובות.


ההשראה לפרויקט היא גאגא, שפה תנועתית אשר פותחה על ידי אוהד נהרין בלהקת בת שבע, שעקרונותיה יושמו על האלף-בית העברי ובאמצעותה נחקרו מבנה ומגבלות האות העברית. תוצר הפרויקט הינו פונט דינמי, הקורא תיגר על המוסכמות המקובלות בעיצוב פונטים.


"בפרויקט שלי בחרתי לעסוק בחקר מבנה האות העברית." אומרת קרא עוז, "השאלה העיקרית שעניינה אותי היא מה הופך אות לאות? מה הופך אלף לאלף? מתי אלף מפסיקה להיות אלף? אילו חלקים במבנה של האות הם אינהרנטים ואילו גמישים?".
"כאשר הבנתי שאופי הפרויקט שלי הוא מחקרי חיפשתי מתודה מחקרית שתנחה אותי וכך הגעתי לגאגאמצאתי נקודות דימיון רבות בין המחול הקלאסי לטיפוגרפיה הקלאסית, שגם היא מאוד מחושבתמתוכננת ובעלת חוקים נוקשיםרציתי לגלות מה ניתן לגלות על האותיות כאשר משחררים אותן מהנוקשות ומהחוקיםונותנים להן חופש."

לוחות הכתב האבודים של הנרי פרידלנדר


"דפי דוגמה לכתב העברי" שפרסם הנרי פרידלנדר יוצר אות "הדסה", כפי שנמצאו בארכיון מוזיאון קלינגספור לטיפוגרפיה וקליגרפיה באופנבאך, גרמניה, יחד עם "שנה טובה" שסידר באות הדסה (הצילומים באדיבות המוזיאון).

מוזיאון קְלינְגְסְפּוֹר מציג אמנות בינלאומית בתחומי הקליגרפיה ואמנות הספרים, כגון עבודות של פטר בהרנס, רודולף קוך או המנואלה טיפוגרפיקו של ג'יאמבטיסטה בודוני, מחשובי המדפיסים ומעצבי האותיות מסוף המאה ה־18. בשנת 1800 הומצאה באופנבך אמנות הליטוגרפיה, ומאז משמשת העיר מרכז התעשייה הגראפית.

דפי הדוגמה, שנמצאו כרוכים בתיקיית קרטון, כוללים דוגמאות כתב קליגרפי כגון הספרדי הקדום, הקורסיבי, הספרדי הקלאסי והכתב האשכנזי, וכן הסברים קצרים בעניין הצורות השונות המייחדות אותם. הדפים יצאו בהוצאת דפוס לימודי ירושלים / מרכז ברנדייס.


כותב אורח: אליהו משגב - על מסורת האותיות הלפופות

כמעט עשרים שנה אני קורא בשבתות ובחגים, ועדיין לא נתקלתי ב'אותיות הלפופות', עד שהזדמן לי לראות ספר תורה שהובא לארץ מרומניה או מהונגריה, ובו נמצאות דוגמאות למסורת גרפית זו.


ה'אותיות הלפופות' הן אותיות סת"ם שעברו, במסורת שונה וחריגה, מסופר לסופר. ברבות השנים השתכחה מסורת זו, ולכן נדיר לראות ספר תורה עם ה'אותיות הלפופות'.


מסורת מרהיבה זו מוזכרת ב'ספר התמונה', ואף הרמב"ם מזכיר אותה ב'הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה' שלו:
"ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות, ובאותיות הנקודות, ובאותיות שצורתן משונות כגון הפאיין (אותיות הפ"א) הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש..."


מעניין לציין כי עדויות למסורת זו אפשר למצוא אצל חלק מקהילות התימנים מחד, ואצל קהילות אירופאיות ואוקראיניות מאידך. למשל הסופר אפרים סופר מבראד, שהיה סופרו של הבעל שם טוב, הקפיד על מסורת זו כפי שנראה מספרי תורה שכתב.


המסורת הזו תועדה גם ב'ספר תאגי' (שיצא לאור בפאריס במאה ה-18), וגם בספרו של הרב מנחם כשר 'תורה שלמה', המתעד כמאה וחמישים ציורי אותיות משונות ('לפופות') ומיקומן בספר התורה, על פי ספר תאגי.

נפתח לקהל אתר מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל

אתר מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל נפתח לקהל הרחב לפני כשלושה שבועות, כך פורסם בבלוג סמליל. בבלוג מצויין כי "14,000 פריטים מוצגים מתוך כ-40,000 שנסרקו, צולמו ורוטשו על ידי צוות המכון וממתינים לפרסום."


עוד מוסר הבלוג, כי "עקב מגבלות זכויות יוצרים לא ניתן לצפות בפריטים בהגדלה. ברשות המכון קבצים איכותיים, בתקווה שבעתיד תוסר המגבלה (לפחות לחלקם) כך שהוא יוכל להגשים את מטרתו ולאפשר למעצבים וסטודנטים לבחון ולנתח את הפריטיםהרחבה על פעילות המכון ואפשרות לתרומת חומרים תתפרסם בקרוב."

עודד עזר מתארח ב"פורטפוליו בבית העיר"

ביום שלישי 13/12 בשעה 20:30 יתארחו המעצב והטיפוגרף עודד עזר, ד"ר טל בן צבי, מנהלת ביה"ס לאמנויות של סמינר הקיבוצים, ודידי חנוך, עורך ומתרגם ספרי מדע בדיוני - במפגש הראשון של 'פורטפוליו לייב בבית העיר', שיזם (וגם יארח) כתב העיצוב ('הארץ', 'פורטפוליו') יובל סער.


כותב סער: "...העיסוק בטיפוגרפיה, בקליגרפיה ידנית ובשפה גרמו לי לחשוב על התפקיד והמקום שלהם בעולם הדיגיטלי: בזמן שקליגרפיה וטיפוגרפיה זרה נדמים לנו אקזוטים, האם כתב היד עלול להיעלם לבלי שוב? תנסו רגע לחשוב, כמה זמן מהיום שלכם מוקדש להקלדה על מחשב וכמה לכתיבה עם עט או עפרון?... האם יתכן שיום אחד כבר לא יהיה טעם ללמד ילדים לכתוב? שיום אחד נשכח גם אנחנו לבצע את אחת הפעולות הכי בסיסיות, שמעידה על אינטלגנציה וכישורי חיים בסיסיים?"

ידיעות אחרונות: נגד לימוד כתב רש"י בבתי הספר החילוניים


במאמר מעורר פולמוס בידיעות אחרונות יוצא העיתונאי יצחק טסלר נגד לימודי כתב רש"י בבתי הספר החילוניים. וכך בין השאר הוא כותב:
"לפני הכל, בואו נדבר עובדות: אברהם אבינו, משה רבינו ואפילו רש"י, לא ידעו לקרוא רש"י. רבי שלמה יצחקי נולד באמצע המאה ה-11, אבל את המצאת הדפוס המודרני הגה יוהאן גוטנברג, רק באמצע המאה ה-15, מה שהוליד שלל פונטים, במגוון שפות. כדי להבדיל בין הטקסט בחומש ובגמרא, לבין הפירוש של רש"י, הוחלט לייחד לו גופן מיוחד - שאותו אנו מכנים כתב רש"י


"אז נכון, במסגרת שיעורי היסטוריה או קליגרפיה רצוי לדעת ולהכיר את הגופן החשוב הזה, כמו גם את טעמי המקרא, וגם ללמוד על יאן לויט שב-1929 עיצב בפולין את הגופן המכונה "חיים" ובו משתמשים העיתונים הגדולים כדי לעצב את הכותרות הראשיות. אבל בסיטואציה שבה הנוער החילוני לא מכיר ומבין את ספר הספרים, וממש שונא את שיעורי התנ"ך, אין שום היגיון להשקיע שנייה אחת בהכרת כתב רש"י".

לקריאה נוספת: על ראשית הדפוס וכתב רש"י באתר "העוקץ"

אתנחתא קומית

נמצא פרנק ריהל, גם אתם יכולים להיות חברים שלו בפייסבוק.

60 שניות על פונט: פלשתינה

‎פונט פלשתינה ‫(‬פלשתינה-א"י היה שמה של הארץ לפני קום מדינת ישראל‫)‬ נוצר בשיתוף פעולה בין מעצבי הגופנים עודד עזר ומיכל סהר ב־2003.‬ ‫כתב זה שואב את ההשראה מגופנים משנות הארבעים והחמישים כדוגמת "הצבי", כמו גם מכתבים קליגרפיים כדוגמת "בודקו". אך יותר מהכל, "פלשתינה" מבוסס על פונט הריבייבל "נוה צדק" שעיצב עזר ואשר מקורו בשלטי רחוב משנות החמישים (שבתורם מבוססים אף הם על "בודקו").‬
בראיון משותף באתר קונספציה (2004), ‬סיפרה סהר: "התחלתי את הפונט הזה כפונט קליגרפי בכיוון מודרני, אבל המשיכות היו 'חסרות', רק הקווים העבים היו בו. בא עודד, ואמר שכדאי להוסיף שם משהו עדין בין המשיכות העבות, וכך הגענו ביחד לתוצאה הסופית. מטרת המשקל החלול, שהוא תוצאה של דיון בינינו, הייתה ליצור פונט חלול 'אחר', ששונה מפונט חלול אחר בעברית – 'הצבי'. עודד נותן לו את העדינות שבו, אני את הנוקשות. זו הייתה ממש חוויה‫".‬